מזה מספר חודשים אני מאבחן תופעה כפולה בתחום המחסנים להשכרה : מן המפורסמות שבמושבים אין רישיון לאחסנה ולתעשייה מכל סוג למעט חקלאות. ולמרות זאת ברוב המושבים ניתן לראות בגלוי מחסנים בנויים לתלפיות, גבוהים עם חגורות בטון למטרות ביטוח, גגות אזבסט חדשים ויציבים ורחבות תפעול נדיבות המאפשרות פריקה וטעינה של קונטיינרים מכל הסוגים והגדלים.

אנשי המושבים מתעלמים בריש גלי מהאיסור ובונים עוד ועוד מחסנים ומבני תעשייה להשכרה, בחלק גדול מהמקרים ממש ליד בתיהם. המחירים, בדרך כלל, זולים בכ-25% מהמחסנים בערים ואיכותיים הרבה יותר ברוב המקרים. והשוכרים, במקרים רבים, הם לוא דווקא חברות קטנות אלא חברות גדולות ובולטות במשק.

לאחרונה החלו השלטונות לאכוף את החוק וכך קיבלו הרבה מאחסנים צווי פינוי וזימונים לבתי המשפט.

והם מתחילים לתור אחרי מחסנים ומבני תעשייה בערים. וכאן הם נתקלים בתופעת שרשרת: מחירי השכירות האמירו מאד. עבור מחסנים מכורכמים ומוזנחים בחולון, אשדוד, נתניה, כפר סבא וכו' דורשים המשכירים 35-40 ₪ למ"ר. מחירים מטורפים.

וכך מוצאים עצמם הרבה יבואנים, יצואנים וצרכני אחסנה אחרים במצב קשה של חוסר יכולת לעמוד במחירים האלה. ובעלי הנכסים אינם מוותרים, הם יודעים שבסופו של דבר יימצא השוכר שייכנע וישלם.

זאת ועוד: חלק מ"המגורשים" מנסים, בלית ברירה, את מזלם במושבים אחרים סמוכים ולא סמוכים. אבל גם שם הם נתקלים בעליית מחירים דרסטית של 10 שקלים למ"ר בממוצע כלומר הם נדרשים לשלם בממוצע כ-25 ₪ למ"רבמחסנים נטולי ספרינקלרים במושבים.